החלטה בתיק רע"א 55464-11-12

•  
• בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ש' ליבוביץ) מיום 5.11.12, שבגדרה נדחתה בקשת המבקש למנות מומחה אורוטופד נוסף בעל תת התמחות מיוחדת בתחום עמוד השדרה.

1.            אלה עיקר העובדות הדרושות לעניין: המבקש הגיש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן - חוק הפיצויים), בגין תאונה שארעה ביום 2.4.04. בית משפט קמא מינה מומחה בתחום האורטופדי, פרופ' מושיוב, לקביעת נכותו של המבקש. לאחר שבדק את המבקש ביום 20.5.10 ועיין במסמכים הרפואיים, קבע פרופ' מושיוב כי נכותו הצמיתה של המבקש היא בשיעור של 5%, בשל הגבלה בטווח תנועות עמוד השדרה הצווארי. קביעה זו נסמכה, בין היתר, על בדיקת CT מיום 8.6.10, שבוצעה במכון "מאר" ופוענחה על-ידי ד"ר זלצר. המבקש סבר, כי אחוזי הנכות שנקבעו בידי פרופ' מושיוב אינם משקפים את מצבו הרפואי, ועל כן פנה להתייעצות אצל מומחה מטעמו, ד"ר הנדל. ד"ר הנדל מצא, כי קיים בצילום ה-CT ממצא נוסף - נקע סיבובי בין חוליות C1 ל-C2 - שלא צויין בפיענוח הבדיקה. או אז פנה ד"ר הנדל למכון מאר בבקשה לתקן את תוצאות הבדיקה בהתאם, וובעקבות זאת עודכן פיענוח צילום ה-CT, כך שהוסף לו תיאור הממצא הנוסף. לאחר דברים אלה, עיין פרופ' מושיוב בבדיקת ה- CT פעם נוספת, אך לא מצא לשנות מחוות דעתו. פרופ' מושיוב הסביר, כי "קביעת הנכות מבוססת בכל מקרה על הממצאים הקליניים האובייקטיביים ולאו דווקא על ממצאים רנטגניים כאלה או אחרים". בעקבות זאת עתר המבקש למינוי מומחה רפואי נוסף מטעם בית המשפט, בעל התמחות בתחום הגב ועמוד השדרה (ספינולוג).

2.            בית משפט קמא דחה את הבקשה וקבע, כי מינוי מומחה נוסף ייעשה רק במקרים שבהם מתעוררים ספקות מהותיים באשר לנכונות חוות הדעת של המומחה שמונה או כאשר מתברר, למשל במהלך חקירתו של המומחה, כי אין בסיס ראוי להערכת המצב הרפואי. בית המשפט ציין, כי מומחיותו של פרופ' מושיוב היא בתחום האורטופדיה הכירורגית, ובמסגרת מומחיותו זו חזקה כי הוא בקי גם באבחון ממצאים במפרקי עמוד השדרה הצווארי. כן ציין בית המשפט, כי לא השתכנע שמדובר בחבלה כה נדירה וחריגה, אשר לצורך אבחונה נדרש מומחה בעל תת התמחות ספציפית לתחום. בית משפט קמא הוסיף, כי פתיחת דלת למינוי מומחים נוספים, בעלי תת התמחות ספציפית, כל אימת שחוות דעת מומחה רפואי מטעם בית משפט איננה משביעה את רצון אחד הצדדים, סותרת את התכלית שלשמה מונה מומחה מטעם בית המשפט ועלולה להביא להשלכות בלתי רצויות. עם זאת התיר בית משפט קמא למבקש להציג בפני המומחה תוצאות בדיקת MRI, לצורך קבלת התייחסותו אליהן.

3.            מכאן בקשת רשות הערעור, שבגדרה טוען המבקש כי בעקבות החמרה שחלה במצבו החל בחודש אפריל 2012 הוא פנה לשני מומחים רפואיים נוספים בתחום האורטופדי, אשר גם הם אישרו כי הוא סובל מתת פריקה סיבובית בין החוליות. לטענתו, פרופ' מושיוב לא זיהה את החבלה האמורה, כיוון שאיננו מומחה לגב ולעמוד שדרה, שהוא תחום מומחיות מיוחד. המבקש טוען עוד, כי על פי נסיונו המקצועי כעורך-דין, ו"לנוכח נטייתם הידועה של מומחים לדבוק בחוות דעתם", פרופ' מושיוב לא יחזור בו מטעותו ולא יאשר את דבר קיומה של חבלה בצוואר. לגישת המבקש, משאומתה החבלה העיקרית בצווארו בפיענוח המתוקן של בדיקת ה-CT, ומשפרופ' מושיוב לא הכיר בקיומה של חבלה זו, מתעוררים ספקות מהותיים בדבר נכונותה של חוות דעתו ומתברר כי אין בה בסיס ראוי להערכת המצב הרפואי. לטענת המבקש, אם לא ימונה מומחה לעמוד שדרה במקום או בנוסף לפרופ' מושיוב, ייגרם לו עיוות דין חמור, כיוון שלא יובא בחשבון דבר קיומה של החבלה העיקרית שנגרמה לצווארו ואשר גורמת לו למגבלה תפקודית.

4.            אחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, בלא צורך בתשובה.

• במקרים מתאימים, שבהם מתעוררים בלבו של השופט היושב בדין ספקות באשר ליכולתו לאמוד את הנכות הרפואית של הנפגע בהסתמך על חוות דעת שניתנה בידי מומחה מטעם בית המשפט ועל חקירתו של מומחה זה, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף באותו תחום רפואי. מינוי שכזה לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא רק באותם מקרים שבהם תחושתו של השופט היושב בדין היא כי לא יהא בידו להכריע בתיק על סמך חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט (ראו: רע"א 4195/02 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' ליפשיץ, פ"ד נו(5)774, ע' 776 (2002)). לא השתכנעתי כי המקרה שבפנינו הוא אחד מאותם מקרים יוצאי דופן המצדיקים מינויו של מומחה נוסף.

5.            פרופ' מושיוב היה ער לתיקון פיענוח בדיקת ה-CT ואף בחן בעצמו את הצילומים. אחר דברים אלה, לא מצא לשנות מחוות דעתו, תוך שהוא מסביר כי קביעת הנכות התבססה בעיקרה על הממצאים הקליניים. נקודת המוצא היא, כי המומחה שנתמנה על-ידי בית המשפט פועל במקצועיות ובהגינות, וגם המבקש עצמו לא טען כי פרופ' מושיוב פעל בחוסר תום לב. טענתו היא כי החבלה שנגרמה לו נמצאת בתחום מומחיות מיוחד שחסר לפרופ' מושיוב. יתכן כי היה מקום להישמע לטענה בדבר צורך במינוי מומחה אורטופד בעל תת-התמחות מסויימת, לו הייתה נטענת במסגרת בקשת התובע למינוי מומחה רפואי מלכתחילה. אך במצב דברים בו מונה מומחה רפואי בתחום האורטופדי כמבוקש, וניתנה חוות דעת שאינה מניחה את דעתו של המבקש, אין די בעצם קיומו של פער בין האמור בחוות דעת זו לבין עמדתם של מומחים רפואיים מטעמו של המבקש כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי נוסף (ראו והשוו: ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' עבדול אחמד, פ"ד מה(4) 77, ע' 81 (1991)).

6.            בית משפט קמא ציין בהחלטתו כי די במומחיותו של פרופ' מושיוב בתחום האורטופדיה הכירורגית כדי להעריך את החבלה שממנה סובל המבקש, שאינה חריגה או נדירה במיוחד. מסקנה זו אינה בלתי סבירה, מה גם שהמומחה טרם נחקר על חוות דעתו ויתכן כי התמונה תשתנה לאחר שתתקיים החקירה.

7.            מובן, כי אם סבור המבקש כי חלה החמרה במצבו החל בחודש אפריל 2012, המצדיקה את בחינת מצבו הרפואי העדכני, פתוחה בפניו הדרך לפעול בהתאם, כדי שחוות הדעת הרפואית תשקף את המצב הרפואי לאשורו בפני בית המשפט. ברוח דברים אלה, אף התיר בית משפט קמא למבקש להציג בפני המומחה בדיקת MRI עדכנית וכן איפשר למבקש להודיע האם ברצונו לפנות למומחה בעניין בדיקות נוספות.

• אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות, והערבון יושב לידי מפקידו.

ניתנה היום, כ"ה טבת תשע"ג , 07 ינואר 2013 , בהעדר הצדדים.

•  
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: